וִידִידֵנוּ הַר' אַבְרָהָם דֹּב, נֶכֶד אַדְמוֹ"ר שֶׁהָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַנַּ"ל, לֹא הָיָה יָכֹל לִרְאוֹת זֹאת, אֵיךְ בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת הָאֵלֶּה נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בְּבֵית מֹשֶׁה הַנַּ"ל, וְלִשְׁמֹעַ הַלָּשׁוֹן הָרַע שֶׁמֵּדַבְּרִים עַל מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, עַל־כֵּן עָזַב אֶת אִשְׁתּוֹ בְּבֵית חוֹתְנוֹ וְהָלַךְ לְבֵּית אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְל, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁנָּתַן גֵּט פִּטּוּרִין לְבַּת מֹשֶׁה הַנַּ"ל וְגַם בְּזֶה יֵשׁ מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה.
וְאֵיךְ שֶׁרָמַז אַדְמוֹ"ר לְמֹשֶׁה וְכוּ' (שֶׁמִּזֶּה גַּם־כֵּן נִתְעוֹרֵר לְמֹשֶׁה הַנַּ"ל מוֹפֵת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁפַּעַם הוֹשִׁיט לְרַבֵּנוּ זַ"ל צִנְצֶנֶת תֵּה, וְעִם הַהוֹשָׁטָה נִשְׁפַּךְ מְעַט, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "דִּי וֶועסְט שׁוֹין נִישְׁט זַיְין מַיְין מְחֻתָּן" [אַתָּהּ כְּבָר לֹא תִּהְיֶה הַמְחֻתַּן שֶׁלִּי], אָמְנָם כְּשֶׁנִּשְׁתַּדֵּךְ עִם בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל, הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא עַכְשָׁו דַּוְקָא מְחֻתַּן, וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר־כָּךְ הַפֵּרוּד, רָאָה בְּעֵינָיו וְהוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ עַל קִיּוּם נְבוּאַת רַבֵּנוּ זַ"ל). וְאֵין כָּאן מְקּוֹמָה.
וְהִנֵּה בַּת מֹשֶׁה הַנַּ"ל נִשְּׂאָה לְאִישׁ אַחֵר תָּם וְיָשָׁר שְׁמוֹ אַבָּא, אַךְ גַּם הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֵיךְ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת מַרְבִּים לְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ, וּפַעַם אַחַת רָאָה מִמֶּנָּה דָּבָר מְכֹעָר וַיְגָרֵשׁ גַּם הוּא אוֹתָהּ.
וְסוֹף הַדָּבָר הָיָה, אֲשֶׁר לְכָל נוֹדַע שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶכֶת בְּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְיֵשׁ לָהּ הִתְחַבְּרוּת עִם אִישׁ בְּלִיַּעַל אֶחָד, עַד שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. וְסוֹפָה הָיָה שֶׁמֵּתָה מִיתָה פִּתְאוֹמִית בְּעִיר קַאמִינִיץ בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְזֶה הָיָה אַחַר כַּמָּה שָׁנִים מִפְּטִירַת מוֹהֲרַנַ"ת.