ל

קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה נָתַן לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהַעְתִּיק כַּמָּה נְיָרוֹת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהֶם הַדְּבָרִים שֶׁל הָאָלֶף־בֵּית הַשֵּׁנִי, וְאֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים כְּתוּבִים בְּסֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית, רַק כָּל דָּבָר שֶׁהִשִּׂיג בַּמָּקוֹם שֶׁהִשִּׂיגוֹ כְּתָבוֹ זֶה אֵצֶל זֶה. אַךְ צִוָּה עָלֵינוּ לְסַדְּרָם עַל־פִּי אָלֶף־בֵּית. וְאֵלּוּ הַכְּתָבִים לֹא מָסַר בִּתְחִלָּה לְיָדִי כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד כִּי לֹא הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶצְלוֹ וּנְתָנָם לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וַאֲנִי קִבַּלְתִּי מֵהֶם. וְאַחַר אֵיזֶה זְמַן הוֹסִיף וְנָתַן לִי עוֹד כְּתָבִים מִכְּתַב יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַשַּׁיָּכִים לְהָאָלֶף־בֵּית הַשֵּׁנִי, וְהֶעְתַּקְתִּים גַּם כֵּן וְסִדַּרְתִּים עַל סֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית וְצֵרַפְתִּים יַחַד. וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת הָאָלֶף־בֵּית הַשֵּׁנִי וְאָמַר שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר מֵהֶם הֵם הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד מְאֹד. וּמְעַט מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן תקפ"ד):