לו

גַּם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי אַחַר חֲצוֹת בָּא יְדִידֵנוּ כְּבוֹד הָרַב וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יוּדִיל נֵרוֹ יָאִיר וְדִבַּרְנוּ יַחַד בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וַאֲזַי הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בַּלַּיְלָה עַל הַסְּעֻדָּה וְדִבַּרְנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְסִפַּרְנוּ מִנִּפְלְאוֹת הַסֵּפֶר הַנּוֹרָא שֶׁצִּוָּה לִשְׂרֹף בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְעוֹד שְׁאָרֵי דְּבָרִים נִפְלָאִים מֵרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. גַּם הוֹכַחְתִּי אֶת אֶחָד עַל אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁלֹּא הוּטְבוּ בְּעֵינֵינוּ. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֶצְלִי לְעִנְיַן נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן אֲנִי כּוֹתֵב הַכֹּל לְזִכָּרוֹן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֵיךְ יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן לִנְסִיעָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַר כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא הָיוּ עַל הַסְּעֻדָּה, וְנִגְּנוּ כַּמָּה נִגּוּנִים וְהָיִינוּ בְּשִׂמְחָה קְצָת וְנִמְשְׁכָה הַסְּעֻדָּה עַד אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה: