מח

וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בָּאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים אֶצְלִי אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִפְתַּח פִּי לְדַבֵּר עִמָּהֶם מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְדַבֵּר מִנִּפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. גַּם בִּתְחִלָּה לֹא הִתְעוֹרַרְנוּ לְשִׂמְחָה כָּרָאוּי. וְעָזַר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעוֹרֵר אִישׁ זָקֵן אֶחָד וְהִתְחִיל לְרַקֵּד הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה וְעוֹד זָקֵן אֶחָד רִקֵּד הַרְבֵּה עִמּוֹ. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה הָיָה לוֹ. אֲבָל לְעִנְיָנֵנוּ הָיָה זֶה נִצְרָךְ מְאֹד מְאֹד. וַאֲנִי חִזַּקְתִּי שִׂמְחָתוֹ הַרְבֵּה וְעוֹרַרְתִּי כֻּלָּם לְנַגֵּן לוֹ וּלְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף כְּדֵי לְחַזֵּק הַשִּׂמְחָה, עַד שֶׁעֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעוֹרַרְנוּ כֻּלָּנוּ לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָיוּ מְרַקְּדִים כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה גַּם אָנֹכִי רִקַּדְתִּי הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר כָּךְ דִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם עַד שֶׁבָּאתִי לְתוֹךְ הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא מ'), וְאָמַרְתִּי לִפְנֵיהֶם הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְזֶה חִזֵּק דַּעְתִּי מְאֹד מְאֹד כִּי רָאִיתִי כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם הוּא שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְדַבֵּר עַתָּה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעִים: