פא

כָּל הַנַּ"ל עָבַר בִּשְׁנַת תקע"א שֶׁהִיא שָׁנָה רִאשׁוֹנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקע"ב וְזֶה הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּבְעֹצֶם נִפְלְאוֹתָיו עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְקַבַּצְנוּ יַחַד לְאוּמֶין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וּמֵאָז וְעַד הֵנָּה נִתּוֹסֵף בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁבָּחֲרוּ בַּחַיִּים וּבָאוּ גַּם כֵּן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעֹצֶם מַעֲלַת הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ וּמְבֹאָר קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן תג-תו).