טז

וְזֶה בְּחִינַת הַהַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁ אוֹמְרִים (בְּ'עַל הַנִּסִּים'): 'וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל'. כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה - זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ב, יא): "וְגִילוּ בִּרְעָדָה", בְּחִינַת "יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל" (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַהַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת "יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל", עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא עִקַּר הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים מִן הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם לְהָסִית וְלִמְנֹעַ וּלְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא. וְכָל הָרוֹצֶה - מִשְׂתָּרֵר וּמוֹשֵׁל מֵעַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְבַטֵּל וְלִמְנֹעַ, חַס וְשָׁלוֹם, מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶדָּם בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחִנּוּךְ וְהַכְּנִיסָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי־זֶה, כַּנַּ"ל.