עַל־פִּי הַמַּאֲמָר "כִּי תֵצֵא לְמִלְחָמָה" וְכוּ', בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן פב, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר.
וּבְקִצּוּר, כְּתִיב, "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתַּנִי" - זֶה בְּחִינַת 'כַּסֵּדֶר' וְ'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר'. 'קֶדֶם' - הוּא בְּחִינַת 'כַּסֵּדֶר', בְּחִינַת אָלֶף־בֵּית 'כַּסֵּדֶר', 'וְאָחוֹר' - הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק, 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר'. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה - 'כַּסֵּדֶר' וְ'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', הֲוָיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מָ"ה - אָדָ"ם, וְחַוָּה - הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכוּ'.
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לָאָדָם 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', כִּי שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים וּמְיֻחָדִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת, כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא "חִסָּרוֹן", וְהַחִיּוּת - הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְכוּ', 'וְהַחָכְמָה' הִיא בְּחִינַת מַה - כֹּ"חַ מַ"ה וְכוּ', נִמְצָא, זֹאת הַבְּחִינַת מַלְכוּת־חַוָּה כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת מַ"ה, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת וְכוּ', וְזֶהוּ (תְּהִלִּים כד, א): "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" - כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה־מַלְכוּת מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלוֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת, וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה־מַלְכוּת לְעַצְמוֹ – שֶׁאוֹמֵר: 'אֲנָא אֶמְלֹךְ', בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ - מַ"ה, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל וְכַנַּ"ל, וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', הַיְנוּ מַלְכוּת־חַוָּה תַּשְׁרַ"ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינַת חַוָּה מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ 'כַּסֵּדֶר', כִּי 'בַּאֲתַר דְּאִית דְּכָר - נוּקְבֵיהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן' (בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זָכָר – הַנְּקֵבָה לֹא מֻזְכֶּרֶת שָׁם) (זֹהַר חֻקַּת קפג:). נִמְצָא, בְּחִינַת חַוָּה 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם 'כַּסֵּדֶר', וּבְחִינַת 'כַּסֵּדֶר' נִקְרָא יוּ"ד וְכוּ'. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַ'דָּלֶת' לְעַצְמוֹ וְכוּ', אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר' דַּוָּ"י וְכוּ'. יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה בְּחִינַת מַ"ה וְכוּ', וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מַ"ה וְנַעֲשֶׂה 'כַּסֵּדֶר', הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ'.
וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, בְּאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וְעָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לִתְשׁוּבָה וְכוּ', כִּי מֹשֶׁה קָשַׁר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ', גַּם בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה מָצָא שָׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק וְסֶגוֹל וְכוּ', בְּחִינַת (שְׁמוֹת לג, כג): "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי עָמֹק מְאֹד מְאֹד: