ב

וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, שֶׁהֵם אֲסוּרִים מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא יא, מא): "שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" – "הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא, כִּי זֶהוּ עִקַּר אִסּוּרָם, כִּי אֵלּוּ הַשְּׁרָצִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מַמָּשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם שׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה סה, כה): "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", כִּי הָאֲדָמָה נִתְקַלְּלָה בָּזֶה מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוֹצִיאָה מִינִים אֵלּוּ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית ג, יז): "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" – 'תַּעֲלֶה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים'. וְעַל־כֵּן הָאִסּוּר שֶׁל תּוֹלָעִים הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא שׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ, אוֹ אִם פֵּרֵשׁ שֶׁזֶּה נִקְרָא גַּם־כֵּן שׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ, כִּי שָׁם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" כַּנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בְּחִינַת עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־כֵּן אֵין מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם שׁוּם תִּקּוּן שֶׁל בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הָרַע הַגָּמוּר אֵינוֹ נִתְתַּקֵּן, וְנִשְׁאָר לְמַטָּה. עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקֵּן, רַק אָנוּ צְרִיכִין לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל, מֵאַחַר שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, שֶׁאֵין מַגִּיעַ הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן, כַּנַּ"ל.