ד

אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִין שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה־זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַעֲבִירוֹ עַל אֱמוּנָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּאֱמוּנָה שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת כְּלָל וְנֶעֱקָר מִשָּׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי וּמַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ הַתְּלוּיִים כֻּלָּם בּוֹ, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ וּלְהִתְעַלּוֹת לְשָׁרְשָׁם עַל יָדוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּרָא כֻּלָּם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, נֶעֱקָר לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, וּבְוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אוֹתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּא, הוּא מַחֲרִיב לְגַמְרֵי אֶת הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג, ד): "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל: