וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר כְּתֹבֶת קַעֲקַע, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים הָאֱמוֹרִיִּים לִכְתֹּב וּלְקַעֲקַע בִּבְשָׂרָם אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב מֵעִנְיַן דַּרְכֵי אֱמוּנָתָם הַכּוֹזְבִיּוֹת. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק הָאֱמֶת הַמֻּטְעָה שֶׁלָּהֶם - לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם דְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁחוֹקְקִים וּמְקַעְקְעִים בִּבְשָׂרָם בִּכְתָב מֵעִנְיַן אֱמוּנָתָם. וּבֶאֱמֶת זֶה עִקַּר הַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲחִיזָתָם בִּכְתָב דַּיְקָא, שֶׁהוּא בַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתָם בְּיוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם חוֹקְקִים הַכְּתָב בִּבְשָׂרָם, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְשַׂר הַגּוּף, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַתַּאֲווֹת בְּחִינַת עָרֵל בָּשָׂר (יְחֶזְקֵאל מד, ט), שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִים כָּל הַשַּׁקְרָנִים, בִּבְחִינַת (זֹהַר נֹחַ סה.): 'נָחָשׁ שֻׁלְטָנוּתֵיהּ עַל בִּשְׂרָא', נָחָשׁ הוּא עִקַּר הָרַמַּאי וְהַשַּׁקְרָן שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג, א): "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם" וְכוּ', שֶׁהִטְעָה אֶת אָדָם וְחַוָּה וְכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו. וְעִקַּר שֻׁלְטָנוּתֵיהּ עַל בִּשְׂרָא, הַיְנוּ עַל בְּשַׂר הַגּוּף שֶׁשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁמַּטְעֶה אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה רַמָּאוּת, וּמְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר לֶאֱמֶת וְהָאֱמֶת לְשֶׁקֶר. וְהַכֹּל מֵחֲמַת תַּאֲוַת הַגּוּף, שֶׁמֵּחֲמַת תַּאֲוַת הַגּוּף וַהֲבָלָיו נִתְהַפֵּךְ הָאֱמֶת אֶצְלוֹ עַד שֶׁאוֹמֵר שֶׁכָּךְ הָאֱמֶת, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה קְצָת (בְּאוֹת לד).
וְעַל־כֵּן אָסְרָה לָנוּ הַתּוֹרָה כָּל זֶה, דְּהַיְנוּ אִסּוּר כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כִּי אָסוּר לָנוּ לְהַכְנִיס אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב לְחָקְקָם וּלְקַעְקְעָם עַל בְּשַׂר הַגּוּף, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱחָז מֵרִבּוּי הָאֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי, כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁרוֹצִים לַחֲקֹק הָאֱמֶת בִּכְתָב וּלְחָקְקוֹ עַל בְּשַׂר הַגּוּף, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת חָקוּק בּוֹ וְהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב, כִּי אַדְּרַבָּא, מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב וְנֶחֱקָק בַּלֵּב בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ג, ג): "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" וְכוּ' וְכַנַּ"ל, אֲבָל לֹא לְחָקְקוֹ עַל בְּשַׂר הַגּוּף בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הָאֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (סוֹטָה כב:): 'פָּרוּשׁ נוּקְפֵי פָּרוּשׁ כּוּזָאֵי' וְכוּ', שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל - שֶׁהֶרְאוּ הָאֱמֶת לַכֹּל יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשֶּׁקֶר, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד - לֹא הַרְבֵּה. וְעִקָּרוֹ תָּלוּי בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר: 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וְכוּ', וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ' וְכוּ'. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת: 'מָה אָנוּ מַה חַיֵּינוּ מַה חַסְדֵּנוּ' וְכוּ'. כִּי 'רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ' וְכוּ'. כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - כְּשֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת וְאֵין מְכַוְּנִין בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וְכַנַּ"ל.
הִלְכוֹת לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר וְכוּ'