ג

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אִסּוּר שֶׁל מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים וְכַיּוֹצֵא הוּא כְּדֵי לִפְרֹשׁ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְיַשֵּׁב מִנְהַג הָעוֹלָם הַמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן קעט סְעִיף ב): נָהֲגוּ שֶׁאֵין מַתְחִילִין בְּשֵׁנִי וּרְבִיעִי. וְלִכְאוֹרָה הוּא כְּמוֹ מְעוֹנֵן, חַס וְשָׁלוֹם?! אַךְ יֵשׁ לְיַשֵּׁב הַמִּנְהָג, כִּי אַדְּרַבָּא, בָּזֶה אָנוּ מַרְאִין שֶׁאֵין אָנוּ רוֹצִין שֶׁיִּהְיֶה הַנְהָגָתֵנוּ עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, רַק עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי בְּשֵׁנִי הָיָה הַבְדָּלָה, וְהַבְדָּלָה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁבּוֹ סוֹד הַהַבְדָּלָה בֵּין טוֹב לְרַע וְכוּ'. אֲבָל לֶעָתִיד לֹא יִהְיֶה בְּחִינַת הַבְדָּלָה, כִּי אָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם רַע כְּלָל. וְעַל־כֵּן אֵין אָנוּ מַתְחִילִין בְּשֵׁנִי, לְהוֹרוֹת, שֶׁאֵין אָנוּ מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַנְהָגַת עוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם שֵׁנִי, שֶׁזֶּה סוֹד הַבְדָּלָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁאֵין מַתְחִילִין בִּרְבִיעִי, כִּי בָּרְבִיעִי נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית א, יד): "יְהִי מְאֹרֹת" - חָסֵר, כִּי בּוֹ הָיָה קִטְרוּג הַיָּרֵחַ וְנִתְמַעֲטָה. וּמִעוּט הַיָּרֵחַ זֶה בְּחִינַת הַנְהָגַת עוֹלָם־הַזֶּה, בְּחִינַת הַטֶּבַע, בְּחִינַת דִּין - שֶׁהַהַשְׁגָּחָה וְהַחֶסֶד הוּא נִסְתָּר, כִּבְיָכוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הַלְּבָנָה הִיא נִתְמַעֲטָה וְאֵינָהּ מְאִירָה בִּשְׁלֵמוּת. וּלֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע, וְאָז יֻכְלַל הַטֶּבַע בְּהַשְׁגָּחָה, כִּי יִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, אָז יִתְקַיֵּם (יְשַׁעְיָה ל, כו): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה כְּאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית". כִּי יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן אֵין אָנוּ מַתְחִילִין בִּרְבִיעִי, שֶׁבּוֹ הוּא בְּחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, בְּחִינַת מִעוּט הַלְּבָנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַנְהָגַת הָעוֹלָם־הַזֶּה, בְּחִינַת הַנְהָגַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל, כִּי אָנוּ רוֹצִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנְהָגוֹתֵינוּ עַל פִּי הַטֶּבַע, רַק עַל־פִּי הַשְׁגָּחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁאָז יִהְיֶה "אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" וְכוּ', כַּנַּ"ל. כָּל זֶה כָּתַבְנוּ לְיַשֵּׁב הַמִּנְהָג, אֲבָל בֶּאֱמֶת טוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד עַל זֶה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן (הוּבָא בְּבֵית יוֹסֵף סִימָן קעט) - שֶׁאֵינוֹ מִשְׁנַת חֲסִידִים.