כח

וְזֶהוּ (תְּהִלִּים מד, ב־ג): אֱלֹקִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וְכוּ' פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם וְכוּ', אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם וְכוּ', הַיְנוּ גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָזַרְתָּ לָנוּ לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּ מִפְּנֵיהֶם וְכוּ', עַד אֲשֶׁר פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִּימֵיהֶם וְכוּ', שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ נִפְלְאוֹת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כָּאֵלֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְכַנַּ"ל, עַל־כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים גַּם עַתָּה: צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב - שֶׁגַּם עַתָּה יְצַוֶּה יְשׁוּעָתוֹ בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מִיכָה ז, כ), הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ הֵם בְּנֵי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁאָנוּ מִזַּרְעוֹ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (יִרְמְיָה ב, כא), עַל־כֵּן תְּרַחֵם עָלֵינוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִים כָּל הַמְּנִיעוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ וְכוּ', וְכֵן הוֹלֵךְ שָׁם כָּל הַמִּזְמוֹר שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל מַפֶּלֶת הַשּׂוֹנְאִים שֶׁהֵם הַמּוֹנְעִים, כִּי גַּם עַתָּה רְצוֹנֵינוּ חָזָק מְאֹד אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ, כִּי דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וְכוּ', אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹקֵינוּ וְכוּ', הֲלֹא אֱלֹקִים יַחֲקֹר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב, כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם וְכוּ'. זֶהוּ בְּחִינַת רָצוֹן בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, שֶׁסּוֹבְלִים מַה שֶּׁסּוֹבְלִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן מִתְפַּלֵּל: עוּרָה לָמָּה תִישָׁן, הָקִיצָה וְכוּ', קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ - שֶׁגַּם עַתָּה יַעֲזֹר לָנוּ לְמַעַן חַסְדּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד, בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּטַע בְּלִבֵּנוּ בְּחַסְדּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיַּעַזְרֵנוּ וְיִפְדֵנוּ מִכָּל הַשֹּׁוֹנְאִים וְכוּ' וְכַנַּ"ל.