כ

וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר הָמָן בְּעֵת שֶׁרָצוּ יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְגַם הוּא וְזַרְעוֹ בִּטְּלוּ תְּחִלָּה עֲבוֹדַת וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם מַקְרִיבִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן רָצָה הָמָן לְבַטֵּל זֹאת, כִּי הוּא אִישׁ צַר וְאוֹיֵב (אֶסְתֵּר ז, ו) מִזֶּרַע עֵשָׂו, אֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ (עָמוֹס א, יא): "וְעֶבְרָתוֹ שָׁמָרָה נֶצַח", וְשָׁרְשׁוֹ הוּא שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת. וְרָצָה לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מְסַיֶּמֶת הַמְּגִלָּה בְּשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ - כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל פּוּרִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין שָׁלוֹם גָּדוֹל וְכוּ', וְכַנַּ"ל: