ד

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְכִין בְּחִינַת הַמַּלְכוּת חָכְמָה תַּתָּאָה מִן הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים, הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְאָז נִשְׁלָם חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל. וְאָז מֻתָּרִין לֶאֱכֹל הַחַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה, כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִקֹּדֶם שֶׁאוֹכְלִין הַדָּבָר, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר. וְעַל־כֵּן הַבֵּיצִים מֻתָּרִין בְּלֹא שְׁחִיטָה, כִּי בֵּיצָה אוֹכְלָא דְּאִפְרַת הוּא (בֵּיצָה הוּא אֹכֶל שֶׁנִּפְרַד), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בֵּיצָה ב.) - שֶׁנֶּחְתֶּכֶת וְנִפְרֶדֶת תֵּכֶף מִן הַחַי, כִּי הַבֵּיצָה הִיא בִּבְחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, כִּי הִיא עִקַּר בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶתְרוֹג שֶׁשִּׁעוּרוֹ בְּכַבֵּיצָה, וְעַל־כֵּן אֵין צְרִיכָה עוֹד שׁוּם תִּקּוּן לְהַכְשִׁירָהּ בַּאֲכִילָה, כִּי הִיא בְּעַצְמָהּ בִּבְחִינַת צִמְצוּמִים וְשִׁעוּרִין הַנַּ"ל, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, וּבְחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר שֶׁל כָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ.