וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגָּע דַּיְקָא, כִּי סְתַם נְגִיעָה – בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֶּרֶת, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין וְנִשְׁאָר הַגּוּף לְבַד שֶׁהוּא הַחֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קִדּוּשִׁין מט:): 'עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים' וְכוּ', כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה וְעַבְדוּת, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר אָז בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, אַחַר שֶׁגִּלָּה הַמַּאֲמָר הַנּוֹרָא הַנַּ"ל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲנִי אָמַרְתִּי עַכְשָׁיו שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֵפֶךְ הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נִמְשָׁךְ שֵׁנָה, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְהֵפֶךְ, שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ', וְעוֹד חָשַׁב שְׁתֵּי דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר הֵפֶךְ דִּבְרֵי הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מֵעִנְיַן פְּקִידוֹת עֲקָרוֹת וְכוּ' (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כה).
וּבֶאֱמֶת כָּל שִׂיחוֹתָיו עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְהֵם כֻּלָּם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְעַמְקוּת גָּדוֹל, אֲפִלּוּ עַל פִּי פָּשׁוּט. וְכָל אָדָם לְפִי עֶרְכּוֹ יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל וְהִתְבּוֹנְנוּת רָחָב בְּלִי שִׁעוּר. כִּי בֶּאֱמֶת דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ שֵׁנָה, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא מְעוֹרְרִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי מִי שֶׁהוּא כָּרוּךְ אַחַר הַחֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, אֲזַי מֵבִיא שֵׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָאָדָם לִבְחִינַת עֲשִׂיָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל עָלָיו שֵׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָעֲשִׂיָּה וְהַחֹמֶר כַּנַּ"ל. אֲבָל הַצַּדִּיק הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה דַּיְקָא עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי סִפּוּרוֹ הוּא מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר וּמְעוֹרֵר אֶת בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה לִבְחִינַת הַסִּפּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, כִּי הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב, ו): "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת זֶה הוּא מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי סִפּוּרוֹ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הוּא מַעֲלֶה וּמַמְתִּיק בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה.
וְזֶה בְּחִינַת יַיִן שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְׁתֵּי בְּחִינוֹת, מִבְּחִינַת שֵׁנָה וּמִבְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי הַיַּיִן בְּטִבְעוֹ מֵבִיא שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כג, לא): "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים", שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נַעֲשִׂין לְפָנָיו מִישׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא עה.), שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, נוֹפֵל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, עַד שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נַעֲשִׂין לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה, וְזֶה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קד, טו): "וְיַיִן יְשַמַּח לֵבָב אֱנוֹשׁ" וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי טו, יג): "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים", דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לְפָנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַמְרָא וְרֵיחָנִי פַּקְחִין (סַנְהֶדְרִין ע.).
וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ז, י): "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים", הַיְנוּ הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת "לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים" וְכוּ', כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא עו:): 'לָמָּה נִקְרָא הַיַּיִן תִּירוֹשׁ? זָכָה – נַעֲשֶהֹ רֹאשׁ, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ'. רֹאשׁ - זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ"ל. לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ - זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הַיַּיִן, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כ, יג): "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ", וְעַל־כֵּן 'אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן' (בְּרָכוֹת לה.), כִּי הַשִּׁיר - הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת 'עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי' וְכוּ' (קַבָּלַת שַׁבָּת), כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַיַּיִן שֶׁכָּלוּל מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת - מִשֵּׁנָה וּמֵהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן עַל יָדוֹ דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַיַּיִן לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי נִמְתָּק הַשֵּׁנָה וְזוֹכִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן לִבְחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כַּנַּ"ל.