כִּי אִיתָא בַּמַּאֲמָר 'פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן' בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן (סִימָן ס), שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל־יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וְכוּ', כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּגַּשְׁמִיּוּת יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁמַּרְבִּין שֵׁנָה וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ כֵן בָּרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן, שֶׁהֵם מְבִיאִים שֵׁנָה עַל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה - שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת שֵׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹבֵד אֶת פָּנָיו, שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְכוּ', וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאוֹבֵד אֶת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנּוֹפֵל לְשֵׁנָה שִׁבְעִים שָׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין מִן הַשֵּׁנָה, וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת (חֲבַקּוּק ג, ב): "בְּקֶרֶב שָׁנִים", וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם גְּבוֹהִין לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם, כִּי צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְעָמִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (אוֹת ו).