כד

אֲבָל "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לו, ג): "וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם", כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבִלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהִתְפָּאֵר (בַּמִּדְבָּר כד, טז): "וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן", וּכְשֶׁעָמַד הַמַּלְאָךְ לְפָנָיו, בִּפְרָט כְּשֶׁעָמַד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, עַד שֶׁהֻכְרְחָה הָאָתוֹן לִרְבֹּץ תַּחְתָּיו, חָרָה אַפּוֹ וְהִכָּה אֶת הָאָתוֹן, וְלֹא שָׁת אֶל לִבּוֹ לְהָבִין רִמְזֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, שֶׁחָפֵץ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלַעֲקֹר אֶת עַצְמוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי זֶה, וּמֵאַחַר שֶׁרָאָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תֹּקֶף רִשְׁעוּתוֹ כָּל־כָּךְ, עַל־כֵּן אָמַר לוֹ (בַּמִּדְבָּר כב, כ): "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים", כִּי בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ - מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם עַל פָּסוּק זֶה, "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" וְכַנַּ"ל (אוֹת יב). אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, כָּל מַה שֶּׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בּוֹרְחִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת יד, י): "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" - שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: