ב

וְזֶה שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין כא. לב:) לַעֲשׂוֹת גִּיסְטְרָא (לִשְׁבֹּר הַמַּפְרֶקֶת), דְהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחֲתֹךְ הַמַּפְרֶקֶת בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, שֶׁלֹּא לְהַבְלִיעַ הַדָּם בָּאֵיבָרִים (שָׁם קיג.), כִּי צָרִיךְ לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְהַעֲלוֹתָהּ מֵחַי לִמְדַבֵּר דֶּרֶךְ הַצַּוָּאר דַּוְקָא, בִּבְחִינַת "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אִם יַחֲתֹךְ גַּם הַמַּפְרֶקֶת, דְּהַיְנוּ הָעֹרֶף, אֲזַי מֵחֲמַת מְרוּצַת וּרְדִיפַת הַדָּמִים, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לָצֵאת דֶּרֶךְ בֵּית הַשְּׁחִיטָה. אֲזַי אִם יִהְיֶה גַּם הַמַּפְרֶקֶת פָּתוּחַ וְנֶחְתָּךְ - יָבוֹאוּ וְיָרוּצוּ הַדָּמִים לְשָׁם גַּם־כֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם מְקוֹם יְצִיאָתָם, עַל־כֵּן יַחְזְרוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֵבָרִים, כִּי דֶּרֶךְ הַמַּפְרֶקֶת אֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה וְעוֹלָה דֶּרֶךְ שָׁם, כִּי הַמַּפְרֶקֶת הִיא הָעֹרֶף שֶׁהוּא עוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְיוֹנֵק מֵהַנֶּפֶשׁ וְהַדִּבּוּר בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים שְׁלֹשֶׁת שָׂרֵי פַּרְעֹה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה הוּא לִשְׁחֹט רַק הַשְּׁלֹשָׁה הַנַּ"ל, לְהַכְנִיעָם, לְגַלּוֹת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, לְהוֹצִיא הַנֶּפֶשׁ מִבְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן לְהַעֲלוֹתָהּ דֶּרֶךְ שָׁם מֵחַי לִמְדַבֵּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה נִפְתַּח גַּם הַמַּפְרֶקֶת, יִפְּלוּ הַדָּמִים וְהַנְּפָשׁוֹת לְשָׁם, שֶׁזֶּהוּ הֵפֶךְ הַשְּׁחִיטָה וְקִלְקוּלָהּ, כַּנַּ"ל.