גַּם 'דְּרָסָה' אֲסוּרָה (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן כד, סְעִיף א) וְצָרִיךְ לִשְׁחֹט בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה (שָׁם בְּיוֹרֶה־דֵעָה סְעִיף ב), כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲסוּרִין לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא בְּחָזְקָה בְּפַעַם אַחַת אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַק צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר דֶּרֶךְ מֵצַר הַגָּרוֹן לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל נִיצוֹצֵי הַנֶּפֶשׁ, כִּי זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשוֹב, בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק, הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב פִּתְאֹם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁיַּעֲבֹר וְיֵלֵךְ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה תְּחִלָּה וְיִצְטָרֵף וְיִתְלַבֵּן שָׁם (יוֹמָא פו. רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ב, הֲלָכָה א), כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה מִשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'עָיֵל וְנָפִיק' וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכָה הַשְּׁחִיטָה לִהְיוֹת בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן ו, סְעִיף ד), זֶה בְּחִינַת "רָצוֹא וָשׁוֹב" (יְחֶזְקֵאל א, יד), כִּי אָסוּר לִשְׁחֹט בִּדְרָסָה, דְּהַיְנוּ לַחֲתֹךְ אֶת הָרֹאשׁ בְּבַת אַחַת עַל־יְדֵי דְּרָסָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּבַת אַחַת כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מֵצַר הַגָּרוֹן בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל נִיצוֹצֵי הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה.