וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת - שֶׁ אָסוּר לֶאֱכֹל הַטְּרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן מו), כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, חֹמֶר וְצוּרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה וְכוּ', כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַגּוּף וְהַחֹמֶר בְּחִינַת בְּהֵמָה, וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת אָדָם וְכוּ', שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם, כַּיָּדוּעַ, וּמִשֶּׁנִּבְרָא הָאָדָם, הַכֹּל נִמְסַר בְּיַד הָאָדָם, שֶׁהוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְבָרֵר הַכֹּל. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמָה "הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ" (קֹהֶלֶת ג, כא), כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאָדָם שֶׁהוּא דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר רוּחַ הַבְּהֵמָה וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִבְּהֵמָה לְאָדָם. עַל־כֵּן אִם הַבְּהֵמָה מֵתָה מֵאֵלֶיהָ בִּידֵי שָׁמַיִם, הִיא נְבֵלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הִיא טְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה, נֶחְשְׁבָה כְּמֵתָה וַאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָסַר הַכֹּל בְּיָדֵינוּ הַבַּעֲלֵי בְּחִירָה, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי־הָאָדָם דַּיְקָא צְרִיכִין לְהוֹצִיא הַנֶּפֶשׁ מֵהַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט מְקַיֵּם מִצְוַת שְׁחִיטָה כָּרָאוּי, אָז דַּיְקָא מְבָרְרִין הַנֶּפֶשׁ מֵהַבְּהֵמָה וּמַעֲלִין אוֹתָהּ מִבְּהֵמָה לְאָדָם, מֵחַי לִמְדַבֵּר, כִּי רַק הָאָדָם יֵשׁ לוֹ זֶה הַכֹּחַ, כִּי לְכָךְ נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִלְחָמָה זֹאת - לְהַכְנִיעַ הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת הַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה הוּא עַל־יְדֵי תַּעֲנִית כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין מִבְּהֵמָה לְאָדָם, וְעִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם הוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהָאָדָם יֵשׁ לוֹ דִּבּוּר, וּבְהֵמָה אֵין לָהּ דִּבּוּר, בְּחִינַת (תְּהִלִּים מט, יג): "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכִין לָצֵאת מִבְּהֵמָה לְאָדָם כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת דִּבּוּר שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, בְּחִינַת (שָׁם קמט, ו): "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (שָׁם נא, יז): "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח", הִיא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'" (כַּנִּזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). נִמְצָא, שֶׁהַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה שֶׁהוּא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'" - זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יָדוֹ זוֹכִין לְדִבּוּר – לָצֵאת מִבְּהֵמָה לְאָדָם, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי הַגּוּף וְהַחֹמֶר בְּחִינַת בְּהֵמָה, שָׁם אֲחִיזַת הַיֵּצֶר־הָרָע וְהַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק, בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל חֶרֶב, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כז, מ): "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה". וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל־יְדֵי תַּעֲנִית שֶׁהִיא קָשָׁה מֵחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּשׁוּבָה, סִימָן ג'): 'הַתַּעֲנִית קָשָׁה מֵחֶרֶב'. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא הַצְּדָקָה, דְּהַיְנוּ צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר הַחֹמֶר וְהַגּוּף כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, כְּמוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.