יז

וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, שֶׁהוּא הַכְנָעַת קְלִפַּת הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה. וְזֶה שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַמְּגִלָּה מִגֹּדֶל עֹצֶם הַפְלָגַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת וְכוּ', מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף" וְכוּ' (אֶסְתֵּר א, ו), כִּי עִקַּר הַהַעֲלָמָה עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, וְגַם הִכְשִׁילָם אָז בִּזְנוּת וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֶסְתֵּר רַבָּה ז, יג). וּבְגוּף הָאֲכִילָה שֶׁל אוֹתָהּ הַסְּעֻדָּה, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יב.): 'מִפְּנֵי מַה נִּתְחַיְּבוּ וְכוּ'? מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ' וְכוּ'. וְהַנֵּס הָיָה עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. אֶסְתֵּר הִיא בְּחִינַת עֲקֶרֶת הַבַּיִת, בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הַנִּפְלָאָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת וּמִתְעַלֶּמֶת בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַהַעֲלָמָה, בִּבְחִינַת 'עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ כְּחֻלְדָּה הַדָּרָה בְּעִקְּרֵי בָּתִּים', דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא נֶעְלֶמֶת, כִּבְיָכוֹל, בְּתוֹךְ קְלִפַּת הַחֻלְדָּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַעֲלָמוֹת. אֲבָל מִגֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשַּׁת אֶסְתֵּר הִתְגַּבְּרָה עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ח, ט): "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט" וְכוּ' (זֹהַר מִשְׁפָּטִים צה:). וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא "פְּתַחְיָה – שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן" (מְנָחוֹת סה.). 'פּוֹתֵח' דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ וּמְגַלֶּה תֹּקֶף הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה עַל־יְדֵי דְּרָשׁוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָיָה מְגַלֶּה תּוֹרָה נִפְלָאָה כָּזֹאת בְּשִׂכְלִיִּים אֲמִתִּיִּים עֲצוּמִים וַעֲמֻקִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁעַל יָדָהּ הָיָה מְגַלֶּה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם עֹצֶם הֶבֶל הָעוֹלָם וְהֵאִיר בָּהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת" וְכוּ', שֶׁמְּדַבֵּר בַּמִּזְמוֹר הַאֲזִינוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חָלֶד כַּנַּ"ל. וְזֶה "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה" (אֶסְתֵּר ח, טז) בְּחִינַת "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" (מִשְׁלֵי יג, ט). 'אוֹר' בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֵפֶךְ הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ. וְזֶה 'וִיקָר', הֵפֶךְ "אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין" הַנַּ"ל.