וְעַל־כֵּן דַּם הַחַיָּה תִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי כִּסּוּי דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְכַסּוֹת הַדָּם בְּעָפָר - לְכַסּוֹת דַּיְקָא. אֲבָל דַּם הַבְּהֵמָה כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ - אָז תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי זְרִיקָה דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּאִתְגַּלְיָא, שֶׁזּוֹרְקִין הַדָּם בְּגָלוּי עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כ, כ): "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי". כִּי תִּקּוּן הַחַיָּה שֶׁמְּתַקְּנִין מִיָּד - זֶה בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים עַכְשָׁיו בִּזְמַן הַגָּלוּת, אֲבָל תִּקּוּן דַּם הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי קָרְבָּנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב עַל־יְדֵי הַיִּלּוֹדִים, זֶה בְּחִינַת גְּמַר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה בִּזְמַן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁאָז יִתְבָּרֵר הַטּוֹב בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו): "ה' יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם" וְכוּ', שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
וְעַל־כֵּן הַדָּם שֶׁל חַיָּה צָרִיךְ כִּסּוּי דַּיְקָא, כִּי עַכְשָׁיו אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלּוֹתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה אוֹתוֹ בְּכַמָּה כִּסּוּיִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁנִּתְכַּסֶּה בֶּאֱמֶת מֵרֹב בְּנֵי אָדָם, רַק זְעִירִין אִנּוּן (מְעַטִּים הֵם) שֶׁזּוֹכִין לְהָבִין הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַכִּסּוּי דַּיְקָא. כִּי עַתָּה בְּהֶכְרֵחַ לְכַסּוֹת הָאֱמֶת, כִּי־אִם יְגַלֶּה הָאֱמֶת בְּפֵרוּשׁ יוּכַל הַשֶּׁקֶר לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הָאֱמֶת דַּיְקָא, כַּנַּ"ל בַּאֲרִיכוּת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּגַלִּין אֵיזֶה אֱמֶת, הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בִּשְׁקָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּבִשְׁבִיל זֶה הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים מְאֹד מְאֹד אֵיךְ לְאָמְרָם - לְכַסּוֹתָם בְּכַמָּה כִּסּוּיִים, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם' וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁבְּכַמָּה וְכַמָּה כִּסּוּיִים צָרִיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר, אָז נוּכַל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי כָּל עַם וְעֵדָה, כִּי עַכְשָׁיו הוּא בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל ח, יב): "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה". וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת וּלְכַסּוֹתוֹ בָּאָרֶץ וּבֶעָפָר, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲבָל לֶעָתִיד יִתְקַיֵּם (תְּהִלִּים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", וְאָז נוּכַל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל. וְעַל־כֵּן תִּקּוּן דַּם הַחַיָּה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת, הוּא עַל־יְדֵי כִּסּוּי בֶּעָפָר, "כִּסּוּי" דַּיְקָא כַּנַּ"ל. אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יְבָרְרוּ וִיתַקְּנוּ הַטּוֹב שֶׁבְּדַם הַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי זְרִיקָה דַּיְקָא שֶׁהִיא בְּגָלוּי, כִּי אָז נוּכַל לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁהוּא הָאֱמֶת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְפַרְהֶסְיָא לְעֵין כֹּל, כַּנַּ"ל.