ד

וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת הָעֲלִילָה שֶׁהִתְחִיל שִׁמְשׁוֹן לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם בַּנִּשּׂוּאִין שֶׁלּוֹ, הָיָה עַל־יְדֵי הַחִדָּה שֶׁל הַדְּבַשׁ (שׁוֹפְטִים יד, יד), כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַדְּבַשׁ רָצָה לְהַכְנִיעָם כַּנַּ"ל. וְאַף שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ (סוֹטָה ט:): 'שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו', אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי בִּתְחִלָּה הָיָה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא (שֹׁפְטִים יד, ד): "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא" וְכוּ' כַּנַּ"ל. אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה מִן הַמִּקְרָאוֹת וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁבַּסּוֹף נִכְשַׁל קְצָת, כִּי לָזֶה צָרִיךְ תֹּקֶף גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה וְנִשְׂגָּבָה מְאֹד מְאֹד, בִּבְחִינַת צַדִּיק גָּמוּר הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ שָׁם, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ שׁוּם רַע אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ, וַאֲפִלּוּ בְּכֹחַ, אָז יוּכַל לְהַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם.