וְעִקַּר רִבּוּי הָעֲשִׁירוּת זָכוּ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, כִּי 'גְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם' (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יג, כ), כִּי שָׁם זָכוּ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, כִּי נִבְקַע גַּם בְּרוּחָנִיּוּת יָם הַחָכְמָה אָז, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, וְעוֹלָלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ (שְׁמוֹת טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח), עַל־כֵּן זָכוּ אָז לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל כָּזֶה, כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה עַל־יְדֵי יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיד): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" - "[וַיָּנָס] וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בְּרֵאשִׁית לט, יב), (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן סט, קי:) הַיְנוּ בִּזְכוּת שֶׁעָמַד יוֹסֵף בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וְלַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כִּי זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף (שָׁם מב, יח): "אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם לט, ט): "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים". שֶׁהָיָה לוֹ יִרְאָה וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, וְלֹא נִמְשַׁךְ אַחַר הֶבֶל יְפִי הַנָּשִׁים, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מז, יד): "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף" וְכוּ'. כִּי זָכָה לְכָל הוֹן דְּעָלְמָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מב, לט): "אֵין חָכָם וְנָבוֹן כָּמוֹךָ" וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם־סוּף (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'". כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירוּת וְהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית - זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה, כַּנַּ"ל: