יט

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת כְּבוֹד וּמוֹרָא רַבּוֹ שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר מִכְּבוֹד אָבִיו, מֵחֲמַת שֶׁרַבּוֹ מְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְכַנַּ"ל (אוֹת יא). כִּי עִקַּר הָרַב הוּא שֶׁלִמְּדוֹ חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָכְמַת הָאֱמֶת וְלֹא חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ כִּי אִם דָּבָר אֶחָד אוֹ פָּסוּק אֶחָד וְכוּ' חַיָּב לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ו, ג), מִכָּל שֶׁכֵּן רַבּוֹ מֻבְהָק שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ מִמֶּנּוּ (בָּבָא מְצִיעָא לג.). וְעִקַּר הַחָכְמָה הִיא יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיא, י): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'". כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א, יז), וְכָל זֶה יִתְבָּאֵר לְקַמָּן: