וְזֶה בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ד, ט־י־יב): טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְגוֹ', אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְכוּ', וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. כִּי בְּוַדַּאי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד לְעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁכָּל הָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת כַּנַּ"ל. וּבְוַדַּאי טוֹבִים שְׁנַיִם מִן הָאֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֶחָד לְבַדּוֹ, כִּי כְּבָר מְבֹאָר (אוֹת ו), שֶׁאֱמֶת הַפָּשׁוּט אֵין זֶה שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, רַק הָעִקָּר לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹת בְּאֵיזֶה סְבָרָא לְהֵפֶךְ וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן צְרִיכִים שְׁנַיִם דַּיְקָא, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁנַיִם - בְּוַדַּאי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שִׁנּוּי דֵּעוֹת, כִּי דַּעַת כָּל אָדָם מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁשְּׁנַיִם עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה, וְזֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ, זֶה סוֹתֵר וְזֶה בּוֹנֶה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מִתְבָּרֶרֶת הַהֲלָכָה בִּשְׁלֵמוּת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין הַשְּׁנַיִם הַכְרָעָה וְלֹא יוּכַל לְהִתְבָּרֵר הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ וְכוּ' - זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ הַכְרָעָה אֲמִתִּית בֵּין הַשְּׁנַיִם, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת בִּבְחִינַת שְׁלֹשָׁה דַּיְקָא, כְּנֶגֶד בְּחִינַת רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, וְכַנַּ"ל: