ט

וְזֶה שֶׁאוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ה־ו): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ', אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְהָאֻמּוֹת הָאֱמֶת, שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה מְאֹד בְּמַעֲשַׂי. אֲבָל עֲדַיִן וְנָאוָה אֲנִי נֶגְדְּכֶם, כִּי בְּוַדַּאי כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לִי לִהְיוֹת - בְּוַדַּאי אֲנִי שְׁחוֹרָה מְאֹד, אֲבָל אַתֶּם אֵין לָכֶם לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִשְׂתָּרֵר עָלַי עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי עֲדַיִן אֲנִי נָאוָה מְאֹד נֶגְדְּכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם - שֶׁהֵם כְּלַל הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְזֶהוּ כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה - הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִרְאֵית שְׁחוֹרָה מְאֹד כְּאָהֳלֵי קֵדָר - זֶהוּ מִצַּד מַעֲלָתִי, כִּי אֲנִי מְחֻיָּב לִהְיוֹת יָפֶה כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, וּמֵרִבּוּי עֲוֹנוֹתַי וּפְגָמַי - אֵין נִרְאֶה יָפְיִי, עַד שֶׁאֲנִי נִדְמֶה לִ שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַתֶּם אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת - כִּי כְּנֶגְדְּכֶם עֲדַיִן אֲנִי נָאוָה מְאֹד, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן תֵּכֶף אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב פּוֹסְקִין דִּינֵי הָאֲבֵלוּת שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים, וּמְנַחֲמִין אוֹתָנוּ הַרְבֵּה בְּשֶׁבַע דְּנֶחָמָתָא. כִּי תֵּכֶף שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כְּאִלּוּ אֵין עוֹד הִתְפָּאֲרוּת בְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה וְנִתְרָאֶה כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד כָּל הָעַכּוּ"ם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל הַנֶּחָמוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהַשָּׂגָתוֹ מַגִּיעַ עַד עַתִּיק וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְיִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה, אָמֵן: