יז

וְעַל־כֵּן מְסַיְּמִין פָּרָשַׁת הַמְּזוּזָה בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יא, כא): לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַמְּזוּזָה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ לְתוֹךְ הַבַּיִת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הוּא - שֶׁבְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת (אֵיכָה ג, כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים, בִּבְחִינַת (חֲבַקּוּק ב, ד): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּכְתִיב (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה". כִּי אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל מַה שֶׁמַּשִּׂיגִין יוֹתֵר חָכְמָה מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה - שֶׁיָּבִין וְיִתְחַכֵּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק יָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת, בִּבְחִינַת (יִרְמְיָה לא, ב): "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" וְכוּ', וּבִבְחִינַת (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל (סִימָן פג תִּנְיָנָא): שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה - שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה וְכוּ', וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר. רַק צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּכָל יוֹם, כִּי צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ אֱמוּנָתוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר, שֶׁהֵם עִקַּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמְּסַיְּמִין לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל.

וְזֶה צְרִיכִין לִקְבֹּעַ אֵצֶל פֶּתַח הַבַּיִת שֶׁדָּרִין בּוֹ, כִּי בְּהַבַּיִת עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶל הַבַּיִת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בֵּית חַיֵּינוּ שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר (בְּרָכוֹת ח.), אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל, תָּמַהּ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה כְּתִיב, כֵּיוָן דְּקָחָזֵי דְּמַשְׁכְּמֵי וּמַעֲרְבֵי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אָמַר וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁתָּמַהּ - אֵיךְ מְקַבְּלִין חִיּוּת בְּחוּץ־לָאָרֶץ, הֲלֹא אֵין שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ"ל. רַק עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה שֶׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אָמַר: הַיְנוּ דְּאַהֲנֵי לְהוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְעִקָּר הוּא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, וְזֶה עִקַּר חִיּוּתֵינוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁאָנוּ בְּחוּץ מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל יד, טז): "כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכִי זְרִיתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה כט.), וּמִשָּׁם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַחִיּוּת לְכָל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, וְכַנַּ"ל: