ה

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מוֹעֵד קָטָן כח.): "בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא כִּי אִם בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא". וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (הַאֲזִינוּ רפט.), דְּהַיְנוּ בַּמַּזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, שָׁם תְּלוּיִים הַמְּזוֹנוֹת. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא עִקַּר הַמְּזוֹנוֹת וְהַפַּרְנָסָה הוּא מִשְּׂמֹאל, בְּחִינַת "מִשְּׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" כַּנַּ"ל. וְאֵיךְ אָמַר כָּאן שֶׁהַמְּזוֹנוֹת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עַתִּיקָא, הֲלֹא שָׁם אֵין שׁוּם שְׂמֹאל כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא קכט.): "הַאי עַתִּיקָא כֹּלָּא יְמִינָא, לֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן" (סִימָן מט). וְאֵיךְ אָמַר כָּאן שֶׁהַמְּזוֹנוֹת וְהָעֲשִׁירוּת מִשָּׁם דַּיְקָא? אַךְ אֱמֶת עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה הוּא רַק שָׁם בִּבְחִינַת עַתִּיקָא שֶׁהוּא מַזָּלָא, אֲבָל שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ אֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם עֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם כֹּלָּא יָמִין וְשָׁם הַשֶּׁפַע הַקְּדֻשָּׁה כֹּלָּא חַד וְאֵין בָּהּ שׁוּם צִיּוּר. וְשָׁם גַּם הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת הוּא רַק תּוֹרָה, אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח. וּלְמַטָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע אֲזַי כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אֲזַי נִצְטַיֵּר הַשֶּׁפַע בִּשְׂמֹאל לַעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה. וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיִּפֹּל לִבְחִינַת שְׂמֹאל - תּוּכַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וְיִתְאַחֲזוּ בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי זֶה וָזֶה לֹא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כִּי הוּא הַמֵּסִית הוּא הַמְקַטְרֵג וְכוּ' (בָּבָא בַּתְרָא טז.), כִּי אַחַר־כָּךְ יִשְׁלְלוּ הֵם בְּעַצְמָם הַשֶּׁפַע מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ מְאוּמָה. בִּבְחִינַת "וְסַרְתֶּם וְכוּ', וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם" וְכוּ', בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת א, ג): "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", דְּהַיְנוּ חֲלִיפֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק לִשְׁמָהּ. וְכַוָּנָתוֹ בַּתּוֹרָה בִּשְׁבִיל הֲנָאַת עַצְמוֹ, כַּאֲשֶׁר בָּא - כֵּן יֵלֵךְ, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ, וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ, כִּי הֶעָמָל שֶׁעָמַל בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכָה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, גַּם לְפַרְנָסָה לֹא זָכָה וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים, כִּי נִשְׁאָר הַפַּרְנָסָה אֶצְלָם חַס וְשָׁלוֹם, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ כַּנַּ"ל. וְאִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה רַק לִשְׁמָהּ בְּלִי שׁוּם שְׁגִיאָה אֲפִלּוּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, גַּם־כֵּן לֹא יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מִשְּׂמֹאלָהּ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה בִּבְחִינַת 'קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף', כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה לָעוֹלָם, כִּי אִם כְּשֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וְשָׁם כֹּלָּא יְמִינָא, וְאֵין שָׁם שׁוּם חִלּוּק בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינָה זוֹ הוּא יָכוֹל לְהִכָּלֵל שְׂמֹאלָא בְּיָמִין, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹפֵל לִשְׂמֹאל - הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם הַשְּׂמֹאל הוּא יָמִין, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֹׁרֶשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל בְּשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא עַתִּיקָא. שֶׁשָּׁם כֹּלָּא חַד כֹּלָּא יְמִינָא. וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה. וְעַל־כֵּן זֶה הַצַּדִּיק אֵינוֹ יוֹרֵד לִשְׂמֹאל כִּי אִם לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע שָׁם לַעֲשִׁירוּת, אֲבָל אַחַר־כָּךְ תֵּכֶף הוּא חוֹזֵר מִשְּׁמֹאל לְיָמִין וְכוֹלֵל שְׂמֹאל בְּיָמִין, וּמַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וּפַרְנָסָה לָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, כִּי הוּא מוֹצִיא כָּל הָעֲשִׁירוּת מִשְּׂמֹאל לְיָמִין. בִּבְחִינַת "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא כו, ג): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" - עַל מְנָת שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. 'עֲמֵלִים' דַּיְקָא כַּנַּ"ל, לַעֲמֹל לְבָרֵר וּלְגָרֵשׁ אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בַּשְּׂמֹאל מִן הָעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲזַי 'וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם', כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם־סוּף (שְׁמוֹת יד, טו): "מַה תִּצְעַק אֵלָי". וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח נב:): 'בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא', הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִקְרִיעַת יַם־סוּף, דְּהַיְנוּ לַעֲבֹר יָם הַחָכְמָה בְּשָׁלוֹם וּלְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה. בְּחִינַת 'קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו' וְכוּ', וּלְהִנָּצֵל מִן הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַפְּנִיּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַתִּיקָא, שֶׁהוּא כֹּלָּא יְמִינָא. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, כַּנַּ"ל: