וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", כִּי הוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע וּשְׁנֵיהֶם פְּגוּמִים, כִּי גַּם הַטּוֹב הוּא פָּגוּם, כִּי הוּא חוּץ מֵהַמִּדָּה. וְהָרַע בְּוַדַּאי הוּא רַע, וְעַל־כֵּן הִזְהִיר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילָה זֹאת שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל, כִּי צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁמְּקָרֶרֶת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כַּמּוּבָא, שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הִסְתַּכֵּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵהּ רְשׁוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חוּץ מֵהַשִּׁעוּר. וְגַם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה שֶׁפָּגַם עַל־יְדֵי רִבּוּי תַּאֲוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג, ו): "וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" וְכוּ', הַיְנוּ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל - שֶׁהֵם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְתַבְעֵרַת הַלֵּב אֶל הַתַּאֲוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", שֶׁנִּקְרָא טוֹב וָרָע, וּשְׁנֵיהֶם לִגְנַאי, כִּי גַּם הַטּוֹב הוּא פָּגוּם מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוּץ מֵהַמִּדָּה, כַּנַּ"ל.
כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקָרֵר חֲמִימוּתוֹ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲזַי יָכוֹל חַס וְשָׁלוֹם לִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה לְתַאֲוֹת רָעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים קז, כו): "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת", שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָעֲלִיָּה הוּא 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר' עַד לַשָּׁמַיִם, גַּם הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם עַד הַתְּהוֹם חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (שָׁם קב, יא): "מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שְׁמוֹת יט, כא־כד): "פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן עב).
וְעַל־כֵּן עִקַּר מַה שֶּׁנִּכְשְׁלָה חַוָּה הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט, ג): 'דְּחָפָהּ עַד שֶׁנָּגְעָה בּוֹ' וְכוּ'. כִּי מַה שֶּׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי וְאָמְרָה שֶׁגַּם הַנְּגִיעָה אֲסוּרָה, זֶה בְּחִינַת חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְשְׁלָה לְגַמְרֵי וְאָכְלָה מֵעֵץ הַדַּעַת. וְעַל־כֵּן גַּם בַּתְּחִלָּה עִקַּר הַתְחָלַת הֲסָתַת הַנָּחָשׁ הָיָה עַל־יְדֵי הוֹסָפָה שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית ג, א): "אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה שׁוֹאֵל עֵשָׂו אֶת אָבִיו (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג, י): אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַתֶּבֶן וְאֶת הַמֶּלַח. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (מִשְׁלֵי ל, ו): "לֹא תּוֹסִף עַל דְּבָרָיו", כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר חוּץ מֵהַמִּדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל: