יז

וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר ח, ד): וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת נַעֲשֵׂית מֵעֶשֶׁת אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה הוּא כְּדֵי לְהָאִיר אוֹר הָאֱמֶת וְכוּ', כְּדֵי לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹתָהּ מִקְשָׁה מֵחֲתִיכָה אַחַת דַּיְקָא, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל הַגְּבִיעִים וְהַכַּפְתּוֹרִים וְהַפְּרָחִים וְהַצִּיּוּרִים שֶׁהָיוּ בְּשִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא, כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה מֵעֶשֶׁת אֶחָד, כִּי כָּל הַשִּׁנּוּיִים נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה לָנֶצַח כַּנַּ"ל: