ב

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר שַׁעַטְנֵז. כִּי כָּל הַלְּבוּשִׁין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה תַּעֲרֹבֶת שַׁעַטְנֵז בְּהַלְּבוּשִׁין, דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְעָרֵב בְּהַלְּבוּשִׁין צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, כִּי פִּשְׁתִּים הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל י, ה): "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל לָבוּשׁ בַּדִּים". וְצֶמֶר הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וְרַחֲמִים, כִּי צֶמֶר הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן דִּיקְנָא, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיח, ה): "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ" שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת 'צֶמֶר', כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים (טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים). וְזֶה בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל ז, ט): "לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (לְבוּשׁוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי), שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲסָדִים וְדַעַת, בְּחִינַת זָקֵן - זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין לב:). כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּחָכְמָה, הוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְקִיּוּם הָעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ.

וְעַל־כֵּן אָסוּר לְעָרֵב בְּהַלְּבוּשִׁים צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר הַחֲקִירוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְצֶה חַס וְשָׁלוֹם לִכְנֹס בְּאֵלּוּ הַחֲקִירוֹת, וְיִרְצֶה לְתָרְצָם וּלְיַשְּׁבָם, לִמְצֹא שָׁם אֱלֹהוּתוֹ. שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, בְּחִינַת יֵשׁ וְאַיִן, בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּשְׁתִּים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שָׁם אֱלֹהוּתוֹ וְחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צֶמֶר כַּנַּ"ל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כֵּן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת עַכְשָׁו וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירָה זוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁאָסוּר לְעָרֵב בְּהַלְּבוּשִׁין צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, כִּי שָׁם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי אָסוּר לְחַבֵּר שָׁם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר שָׁם, אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹהוּת וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא פָּנוּי כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁלּוֹבֵשׁ שַׁעַטְנֵז חַס וְשָׁלוֹם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, אֲזַי יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְלִפָּה זוֹ הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ הַחֲקִירוֹת שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ב, יט): 'כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן' וְכוּ', כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּנַּ"ל: