וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי הָעָרְלָה שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הִיא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּיָּדוּעַ (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן כב, סו.). כִּי כְּשֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת (יְהוֹשֻׁעַ ב, יב): "חוֹתַם אֱמֶת", בְּחִינַת אוֹת אֱמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הָעָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת 'מְשַׁקֵּר בְּחוֹתָמָא דְּמַלְכָּא' (זֹהַר שְׁמוֹת ג:), כִּי עִקַּר הַצֶּלֶם אֱלֹקִים צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא אָדָם מָהוּל שֶׁהוּא חָתוּם בְּחוֹתַם אֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁהָעָרְלָה חוֹפָה עַל הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר, כִּי אֵין זֶה צֶלֶם הָאָדָם כְּלָל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בּוֹ הוּא בַּעַל מוּם גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים", עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה הִיא בְּחִינַת שֶׁקֶר מַמָּשׁ, כִּי הִיא מְשַׁקֶּרֶת דְּמוּת הָאָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין הָעָרְלָה מִצֶּלֶם הָאָדָם כְּלָל, וְהִיא נִדְבֶּקֶת בְּהָאָדָם בְּשֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִיא מִגּוּף הָאָדָם, וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי אֵין זֶה דְּמוּת אָדָם, כִּי עִקַּר דְּמוּת אָדָם צֶלֶם אֱלֹקִים הוּא כְּשֶׁחָתוּם בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּחוֹתַם אוֹת אֱמֶת עַל־יְדֵי הַעֲבָרַת הָעָרְלָה שֶׁאָז נִקְרָא 'תָּמִים' כַּנַּ"ל.
וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁשְּׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהִיא בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה הִיא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (יִרְמְיָה ב, כא), וּלְהֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית בְּחִינַת עָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית - הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ט, כה): "אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים" וְכוּ', שֶׁהוּא זֶרַע חָם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אָרוּר אַתָּה", כַּמּוּבָא (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן יח, לז.). נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁקֶר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הִיא בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר כַּנַּ"ל, כִּי הָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁל אַחַר הַבְּרִיאָה, כִּי עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר - עַל־יְדֵי־זֶה אֵין אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל, כִּי "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תְּהִלִּים קא, ז). וַאֲזַי אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נוֹפֵל לְעַבְדוּת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעֶבֶד הוּא הֵפֶךְ הַבֵּן, כִּי כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא אָב וּבֵן דַּיְקָא, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד, כִּי הַבֵּן נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי מִמֵּילָא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי הָעֶבֶד הוּא רָחוֹק מֵהָאָדוֹן וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת אֶחָד עִם הָאָדוֹן.
נִמְצָא, שֶׁהָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת שֶׁקֶר בִּבְחִינַת עָרְלָה, בִּבְחִינַת רָחוֹק מֵאֶחָד, כִּי עִקַּר בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה הוּא רַק בִּבְחִינַת בֵּן, בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, אָב וּבֵן דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְכֵן מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן קיז), שֶׁהָעֶבֶד בִּבְחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַיֵּן שָׁם: