וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם". וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ד, כב): "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" - 'לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה' [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֵרוּבִין (דַּף נד.)]. כִּי עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, יז): 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת יז.): 'מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּרָבָא, תַּכְלִית תּוֹרָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה' וְכוּ'. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁתָּאִיר אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁמְּאִירָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר בַּפֶּה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת" וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁתָּאִיר לְהַלֵּב לְבַטֵּל הַחֲרָפוֹת וְהַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית עֵסֶק הַתּוֹרָה - לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם הָאַהֲבוֹת רָעוֹת.
וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:): 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ' וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הָאַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁבָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲוֹתָיו. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר וּמֵאִיר הַנְּקֻדָּה לְהַלֵּב, בִּבְחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת", עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין הָאַהֲבוֹת רָעוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִשָּׁם.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ה.): 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וְכוּ', וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם". 'אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם' דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ לְהָאִיר הָאֲמִירָה וְהַדִּבּוּר אֶל הַלֵּב שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב, שְׁבִירַת לֵב כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ו, כא): "קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד" הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה, 'קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ' דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה - לְהַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה, בְּחִינַת מְלָאפוּם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מְלָאפוּם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים ל, יד): "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". 'בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ' זֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַנְּקֻדָּה אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ 'לַעֲשֹׂתוֹ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר, כִּי נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת וְהַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַתּוֹרָה, וְכַנַּ"ל: