עַל־פִּי הַתּוֹרָה "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (בְּסִימָן לד), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב.
וְהַכְּלָל, שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם וְכוּ'. שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּל מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהִיא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְכוּ'. וְגַם צְרִיכִין לְהָאִיר מִנֵּיהּ וּבֵיהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ, כִּי צְרִיכִין לְהָאִיר אוֹר הַנְּקֻדָּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מט, ד): "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת", לְהַלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת וָא"ו, בְּחִינַת "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ כָּל הַתַּאֲוֹת שֶׁהֵם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי שָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שׁוֹרָה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה מֵהַצַּדִּיק שֶׁהִיא נְקֻדָּה הַכְּלָלִיּוּת, וְגַם צְרִיכִין לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, כִּי גַּם בַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְהוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ וְכֵן חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ'. וְגַם צְרִיכִין לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר נְקֻדָּתוֹ מִנֵּיהּ וּבֵיהּ וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: