טו

וְעַל־כֵּן עִקַּר מְכִירַת יוֹסֵף הָיָה עַל־יְדֵי שִׁמְעוֹן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מב, כד): וַיִּקַּח אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר הוּא אָמַר לְאֶחָיו לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ' וְכוּ'. כִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהָיָה תֻּקְפָּא דְּדִינָא, אֲשֶׁר עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הִתְגַּבֵּר בְּשִׁבְטוֹ בְּיוֹתֵר תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁנָּפְלוּ בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי, כֻּלָּם מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. עַל־כֵּן הָיָה רוֹצֶה לְהִתְגָּרוֹת בְּיוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית, כִּי הַבַּעַל דָּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יוֹסֵף חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל שִׁמְעוֹן, אֲבָל יוֹסֵף הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁזָּכָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל שִׁמְעוֹן, בִּבְחִינַת וַיִּקַּח אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ. כִּי יוֹסֵף הוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל־יְדֵי עֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן זָכָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ פִּינְחָס שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן, שֶׁהַכְנָעָתוֹ הָיָה עַל־יְדֵי פִּינְחָס שֶׁהָיָה מִזֶּרַע יוֹסֵף וְכוּ', כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כט, לג): כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן - כִּי תִּקּוּנוֹ וְהַמְתָּקָתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין הוּא עַל־יְדֵי הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתוֹכָחָה, שֶׁאָז אֲפִלּוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי - הַיְנוּ בְּחִינַת הַמּוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שָׂנוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כְּתֻבּוֹת קה:): 'הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דִּמְרַחֲמֵי לֵהּ בְּנֵי מָתָא מִשּׁוּם דְּלָא מוּכָח לְהוֹ בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא' (תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ בְּנֵי עִירוֹ, הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מוֹכִיחָם בִּדְבָרִים רוּחָנִיִּים). נִמְצָא, שֶׁהַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא, וְכַמּוּבָא עִנְיָן זֶה עַל פָּסוּק זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן י). וְעַל־כֵּן קָרְאָה שֵׁם 'שִׁמְעוֹן' עַל שֵׁם הַתּוֹכָחָה שֶׁנִּקְרָא שָׂנוּא כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּנוֹ וְהַמְתָּקָתוֹ שֶׁל בְּחִינַת שִׁמְעוֹן הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹסִיף וְנָתַן רֵיחַ טוֹב בְּיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג, כ): "נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ", כַּנַּ"ל: