וְזֶה בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָיָה הַשֵּׁבֶט הָעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה כְּפִי סֵדֶר תּוֹלְדוֹתָם. כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַקְּדֻשָּׁה מִן הַקְּלִפּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ל, כג): "אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי" הַנֶּאֱמָר בְּיוֹסֵף, שֶׁעַל יָדוֹ נֶאֱסָפִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, כִּי יוֹסֵף הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, כִּי כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל. כִּי אֵיזֶהוּ 'גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ' (אָבוֹת ד, א). וְעַל־כֵּן יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם קֹדֶם לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא סָבְרָה שֶׁתִּבְלַע אֶת יוֹסֵף חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יְרִידָתוֹ לְמִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת דִּין, כִּי הָיָה מֵבִיא אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֵצֶל אֲבִיהֶם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דִּינִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְכַּר לְמִצְרַיִם, וְאָז גַּם יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִבְלָע בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לז, לג): "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ". אֲכָלָתְהוּ דַּיְקָא. כִּי הָיָה סָבוּר, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הַסִּטְרָא אָחֳרָא תִּבְלַע וְתֹאכַל אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת דִּין, אֲבָל יוֹסֵף הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם - הוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבֵרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מִמִּצְרַיִם.
וְעַל־כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל־יְדֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם נ): "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יג): "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ". כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין' הַנַּ"ל, כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין", כַּמְבֹאָר שָׁם. וְכָל זֶה הָיָה עַל־יְדֵי יוֹסֵף כִּי הוּא הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן קְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה בִּזְכוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פז, ח): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" - "[וַיָּנָס] וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בְּרֵאשִׁית לט, יב), כִּי קְרִיעַת יַם־סוּף הוּא בְּחִינַת "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָם" וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ עַל־יְדֵי הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין' שֶׁהוּא מַטֵּה עֹז, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי יוֹסֵף כַּנַּ"ל: