וְעַל־כֵּן מִצְוַת חַלָּה תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה בְּחוּץ־לָאָרֶץ (יוֹרֶה דֵּעָה, סִימָן שכב, סְעִיף ב), כִּי רַק זֶה נִשְׁאַר לָנוּ בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ הַמַּר - שֶׁרְצוֹנֵנוּ וְכָסְפֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְתוֹחַלְתֵּנוּ חֲזָקִים עֲדַיִן לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְאַרְצוֹ וּלְתוֹרָתוֹ וְכוּ'. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת בְּכָל עֵת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה מט.): שֶׁאֵין יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ', וְאֵין לָנוּ שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתִּקְוָה וְהַתּוֹחֶלֶת וְהָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג, יח): "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְכוּ' זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל" וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, ד): הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם - שֶׁהֵם הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ - הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְכָל הַמּוֹנְעִים מִן הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַכּוּ"ם וְסִטְרָא אָחֳרָא: מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינִי לַמָּקוֹם, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ - כִּי לֹא תוֹעִילוּ כְּלוּם בְּכָל מִינֵי הֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְכוּ' שֶׁאַתֶּם מוֹנְעִים אוֹתָנוּ מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָכֶם שֶׁפְּעַלְתֶּם הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁבִּטַּלְתֶּם אוֹתָנוּ מִכַּמָּה קְדֻשּׁוֹת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי הֶחֱרַבְתֶּם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְהִגְלִיתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן אַתֶּם מְרַקְּדִים וּמִשְׂתָּרְרִים עָלֵינוּ חִנָּם בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וַהֲסָתוֹת, וּמְבַטְּלִים יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תּוֹעִילוּ כְּלוּם, כִּי מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה - כִּי לֹא תּוּכְלוּ לְקַלְקֵל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ לַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: עַד שֶׁתֶּחְפָּץ - 'בְּעוֹד שֶׁתַּחְפֹּץ'. כִּי עוֹד הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּנוּ חֲזָקִים וְתַקִּיפִים מְאֹד מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן חָזָק - בְּוַדַּאי לֹא תּוֹעִילוּ כְּלָל בְּרַעַשׁ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁלָּכֶם, כִּי הָרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן עַד אֵין־סוֹף (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּהִלְכוֹת עָרֵב הֲלָכָה ג').
וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם עַתָּה בְּזֶה הַזְּמַן בְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל תּוֹרַת חַלָּה. כִּי חַלָּה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה נִשְׁאָר לָנוּ גַּם אַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (וַיִּקְרָא כו, מד): וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם וְכוּ', וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בְּחֻקֹּתַי קטו:): 'לְכַלֹּתָם' חָסֵר, לְשׁוֹן כָּלָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּבָזֶה נוּכַל לְפָרֵשׁ לְעִנְיָנֵינוּ, כִּי כָּלָה לְשׁוֹן רָצוֹן וְכִסּוּפִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עג, כו): "כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי" וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁבְּעֹצֶם גָּלוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ מַבְטִיחַ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: וְאַף גַּם זֹאת וְכוּ' - לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם - 'לְכַלֹּתָם' דַּיְקָא, בִּשְׁבִיל בְּחִינַת הַכִּלְיוֹן עֵינַיִם וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין הַחֲזָקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לָשׁוּב אֵלַי וְכַנַּ"ל. וְזֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ עַל־יְדֵי מִצְוַת חַלָּה כַּנַּ"ל שֶׁהִיא בְּחִינַת 'גַּם זֹאת', כִּי שִׁעוּר עִסָּה לְחַלָּה הוּא מ"ג בֵּיצִים, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (סִימָן נה), הַיְנוּ עַל־יְדֵי מִצְוַת חַלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'גַּם זֹאת', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדֵּשׁ הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֲכִילָה, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא מְאַסְתִּים וְכוּ' לְכַלֹּתָם - מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכִּלְיוֹן עֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַיְשׁוּעָה הָאֲמִתִּית לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן דִּקְדְּקָה הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת חַלָּה וְכָתְבָה (בַּמִּדְבָּר טו, יט): "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ" וְכוּ', שֶׁהִזְכִּירָה הַתּוֹרָה הָאֲכִילָה בְּפֵרוּשׁ. לְהוֹרוֹת, שֶׁעִקַּר מִצְוַת חַלָּה הִיא בִּשְׁעַת הָעֵסֶק לַעֲשׂוֹת לֶחֶם לַאֲכִילָה, שֶׁאָז צְרִיכִין בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם" דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל: