ה

וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, זֶה נֶאֱמַר עַל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָדַף פַּרְעֹה אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגָם חוֹנִים עַל הַיָּם, וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לִפְנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּם, וְלֹא לְהִפָּנוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת, לְמַה הָיוּ דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְיוֹנָה שֶׁבּוֹרַחַת מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וְהָיָה הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף בָּהּ, תִּכָּנֵס לִפְנִים - הֲרֵי הַנָּחָשׁ, תֵּצֵא לַחוּץ - הֲרֵי הַנֵּץ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, אֶת כִּשְׁרוֹן פְּעֻלָּתֵךְ, לְמִי אַתְּ פּוֹנָה בְּעֵת צָרָה, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ - וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כַּנַּ"ל. וְכָל עִנְיָן זֶה עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם רוֹדְפִים אַחֲרָיו בְּכַמָּה מִינֵי רְדִיפוֹת, וְכָל כֹּחָם מֵחֲמַת הַדִּינִים שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, וּמִתֹּקֶף הִתְעוֹרְרוּת הַדִּינִים שֶׁנִּתְעוֹרְרִים עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית ח.): 'כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מַצְדִּיקִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה' וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה רוֹדְפִין אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִין בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִין וְיִסּוּרִים וּבִלְבּוּלִים רַבִּים, וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם רָדְפוּ הַמִּצְרִים אַחֲרֵיהֶם, וּמִלִּפְנֵיהֶם הָיָה הַיָּם סוֹעֵר, וּמִצְּדָדֵיהֶם חַיּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁלֹּא הָיָה מָקוֹם לָנוּס בְּשׁוּם צַד, כְּמוֹ יוֹנָה שֶׁבּוֹרַחַת מִפְּנֵי הַנֵּץ וְכוּ' וּמַמָּשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ עוֹבְרִים עַל כָּל אָדָם הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָּשׁ.

כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא מַה שֶּׁיּוֹצְאִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, מִטֻּמְאַת וְזֻהֲמַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים" וְכוּ'. וְזֶה מֻכְרָח לַעֲבֹר עַל כָּל אָדָם בְּכָל זְמַן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קטז:): 'בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם'. וּכְשֶׁבְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְחֵילוֹתָיו, רוֹדְפִין אַחַר הָאָדָם בְּבִלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וְאֵין לוֹ מָקוֹם לָנוּס, לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו וְלֹא מִן הַצְּדָדִין, כִּי מִכָּל צַד מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת וְיִסּוּרִין, אֲזַי אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו - בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אֵין תַּקָּנָה כִּי אִם שֶׁיִּצְעַק אֶל ה' מִמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְלֹא יִפְנֶה וְיִסְתַּכֵּל לְאַחֲרָיו כְּלָל, וְכַנַּ"ל: