וְעַל־כֵּן הַבְּכוֹר אָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה (דְּבָרִים טו, יט), כִּי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה הוּא עֻבְדִּין דְּחֹל, בְּחִינַת עַבְדוּת, וְעַבְדוּת זֶה בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ב, תִּנְיָנָא). וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּכוֹר וְהַקָּרְבָּן הוּא לְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מֵעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַבְּכוֹר וְהַקָּרְבָּן אָסוּר בְּכָל מִינֵי עַבְדוּת - שֶׁהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, כִּי צְרִיכִין לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִבְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ לִבְחִינַת רוּחַ טוֹבָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה, לְהַעֲלוֹתוֹ לִבְחִינַת אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ"ל.
גַּם הַבְּכוֹר הוּא בִּבְחִינוֹת זִכָּרוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְעַל־כֵּן אָסוּר בְּעֻבְדִּין דְּחֹל: