טז

וְעַל־כֵּן הַכֹּהֲנִים אֲסוּרִים לִכָּנֵס לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וְלָגֶשֶׁת אֶל הַמִּזְבֵּחַ, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּמַיִם קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכִּיּוֹר, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַמַּיִם שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר עֲבוֹדָתָם הָיָה תִּקּוּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה וְזוֹכֶה לִדְלוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין מִתְּחִלָּה לִטֹּל יָדָיו, כְּדֵי לַחֲתֹּר וּלְהַמְשִׁיךְ הַמַּיִם הָאֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת 'וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה', וְאָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ בַּאֲכִילָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הָאֵלּוּ, בִּבְחִינַת "וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה", שֶׁדּוֹלִין הַמַּיִם הָאֵלּוּ וּמְגַלִּין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת: