אֲדָר סוֹף הֶחֳדָשִׁים, בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁנִּקְרֵאת (קֹהֶלֶת יב, יג): "סוֹף דָּבָר" (סִימָן קפה), כִּי יִרְאָה מַלְכוּת הִיא בַּסּוֹף וּבָרֹאשׁ (מַעֲרֶכֶת הָאֱלֹקוּת פֶּרֶק ח), בְּחִינַת 'סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה', כִּי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לוֹ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מֵרַע, וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאֵיזֶה טוֹב, וְאַל יִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ - מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נָפַל כָּל־כָּךְ, אִם כֵּן הֻתַּר לוֹ הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, חָלִילָה לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל! כִּי "אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן" (אִיּוֹב לד, כב), כִּי גַּם בַּשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו צְרִיכִין לִירֹא אֶת ה' מְאֹד מְאֹד, כִּי בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, טז-יח): אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכֵּם יוֹתֵר וְכוּ', אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְכוּ', טוֹב אֲשֶׁר תֹּאחֵז בָּזֶה וְכוּ', כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם - הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כָּל אֶחָד יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, הֵן צַדִּיק גָּדוֹל הֵן אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לִירֹא אֶת ה'. וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּבוּ אֶל ה', כִּי עִקָּר הִיא הַיִּרְאָה, בְּחִינַת כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם, כַּנַּ"ל.
וְעִקַּר הַיִּרְאָה הִיא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ה), כִּי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ הִיא עִקַּר עֲלִיַּת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד מֵהֶם הֵם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד וּמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא, שֶׁמַּעֲלֶה הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הָעֳנָשִׁין לְשָׁרְשָׁן, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּבָזֶה מַמְתִּיקִין הַכֹּל וְזוֹכִין לָשׁוּב אֶל ה', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה הַנַּ"ל שֶׁבָּאָה עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַלֵּב בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְזֶה גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, ה): "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו", כִּי יִרְאַת ה' אֲפִלּוּ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ - הִיא שִׂמְחָה וּמוֹסֶפֶת יָמִים, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּשִּׂיחָה הַהִיא שֶׁל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁהִיא הָעִקָּר: