יט

וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, בְּחִינַת (תְּהִלִּים ב, יא): "וְגִילוּ בִּרְעָדָה", בְּחִינַת (שָׁם סח, ה): "בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו", בְּחִינַת (שָׁם כג, ד-ה): גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי וְכוּ', תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן וְכוּ' כּוֹסִי רְוָיָה, בְּחִינַת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים - עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי (מְגִלָּה ז:), בֵּין הָעֲבוֹדָה מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אָרוּר הָמָן' - שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהָאֲרוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, בֵּין הָעֲבוֹדָה מֵחֲמַת אַהֲבָה וּדְבֵקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בָּרוּךְ מָרְדְּכַי'. כִּי גַּם מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ הוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד וְהַכֹּל לְטוֹבָה: