טו

עִנְיָן "הַדְרִי בִּי" הַנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא, זֶה הָיָה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל שֶׁפָּגַם בַּתּוֹרָה לוֹמַר שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן וְכָרָאוּי, וְתֵכֶף וּמִיָּד שֶׁהִקְשָׁה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ, הֵבִין מִיָּד שֶׁפָּגַם וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה מִיָּד. כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא בְּכֹחַ וַעֲדַיִן לֹא יָצְאָה לַפֹּעַל, וּבִשְׁבִיל זֶה אָדָם מַשִּׂיג לִפְעָמִים לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, הִיא כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַתְּשׁוּבָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָדְרִי בִּי, הַיְנוּ שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בִּי מִתְּחִלָּה רַק שֶׁהָיָה בְּכֹחַ כַּנַּ"ל וְעַתָּה יָצְאָה לַפֹּעַל (כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהִשִּׂיג לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה פָּגַם לוֹמַר שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, וַאֲזַי חֲבֵרוֹ מַקְשֶׁה עָלָיו, וְאָז הוּא מִתְעוֹרֵר מִיָּד וּמֵבִין שֶׁפָּגַם וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה מִיָּד. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָצְאָה הַתְּשׁוּבָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל):

כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם נַעֲשָׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר. וְלִפְעָמִים מַקְדִּים הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם הָאוֹר יָשָׁר, כְּשֶׁהַמְקַבֵּל יֵשׁ לוֹ מֹחַ קָטָן וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כִּי אָז קֹדֶם שֶׁמְּקַבֵּל חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר יָשָׁר, קֹדֶם לָזֶה מְקַבֵּל הוּא מֵחֲבֵרוֹ וְאָזַי הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם לָאוֹר יָשָׁר. כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִין עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיו לַחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הָאוֹר אֵלָיו [וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר מַמָּשׁ הַמּוּבָא בַּכְּתָבִים (בְּעֵץ חַיִּים הֵיכַל א׳, הֵיכַל אַ״ק שַׁעַר ד', שַׁעַר אַחַ״פ פֶּרֶק א׳, וְעוֹד בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה) עַיֵּן שָׁם], כְּמוֹ מִי שֶׁמַּכֶּה בַּכֹּתֶל שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר אֵלָיו. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר מֵהֶם, עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה שֶׁיָּצְאוּ הַדְּבָרִים לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וְהִכּוּ בּוֹ וְחָזְרוּ אֵלָיו. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל, וְעַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ נִתְעוֹרֵר מֵהֶם, אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר כִּי חָזְרוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַהַכָּאָה כַּנַּ"ל (וְזֶה בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכָּאָה כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים, וְהָבֵן): (שם, צט.)