עח

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים וְהַשּׂוֹנְאִים לַאָדָם, רְשָׁעִים הֵם, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם בַּמַּחֲלֹקֶת לְרָעָה, הַיְנוּ שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם בִּגְלַל שִׂנְאָה אוֹ קִנְאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים הֵם צַדִּיקִים, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם, מַמְתִּיקִים הֵם מֵעָלָיו אֶת הַדִּינִים הַקָּשִׁים. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, בְּטֵלִים מִמֶּנּוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְיִסּוּרִים. וְצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מִן הַטָּעוּת, וְשֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב כִּי מַחֲלֹקֶת הַצַּדִּיקִים הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, כְּדֵי שֶׁמַחֲלֹקֶת זוֹ לֹא תִּתְהַפֵּךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְמַחֲלֹקֶת הַסִּטְרָא אַחֳרָא: (שם, לב.)