עֵצוֹת מְבֹאָרוֹת

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל נֹכַח הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. רַק צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם נוֹהֲגִים בְּכָל הָעִנְיָנִים עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשְׁיוֹת הַמִּתְעוֹרְרִים בְּמֹחַ הָאָדָם עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, נוֹבְעִים מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ מְקֻלְקָל מְאֹד מִתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט עַל יְדֵי קִלְקוּל פְּגַם הַבְּרִית, הַיְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים מִן הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית. וּמֵחֲמָת קִלְקוּל מֹחוֹ, חֲפֵצוֹת דֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת לְהַרְחִיקוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּמֵאַנְשֵׁי אֱמֶת, הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם. וְכָל אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי אֶת הַתִּקּוּן לְמִדּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו יָכוֹל הוּא לְהַשִּׂיג רַק עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְתַלְמִידֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים. וּמֵחֲמָת זֹאת מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד עַל כָּל אָדָם בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְאַנְשֵׁיהֶם. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָחוּס וּלְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְדַוְקָא עַל יְדֵי הַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשְׁיוֹת הַחוֹדְרִים לְמֹחוֹ, עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר וְלָקַחַת לְעַצְמוֹ תּוֹכֵחָה וּמוּסָר לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, שֶׁהַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשְׁיוֹת רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְאַנְשֵׁיהֶם, וְעַל יְדֵי הִתְרַחֲקוּת זוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר חָלִילָה, מְקֻלְקָל בְּמֹחוֹ, בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו לָנֶצַח. אֲבָל עַל יְדֵי קֵרוּב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְקִיּוּם עֲצוֹתֵיהֶם, בְּוַדַּאי יְתֻקַּן, הֵן בַּמֹּחַ, הֵן בְּמִדּוֹת, הֵן בְּמַעֲשִׂים: (מחלוקת ומריבה, א.)

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִמְצוֹא אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה בְּכָל יְהוּדִי, וְלֹא לְהַבִּיט כְּלָל בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו וּבְמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמַּבִּיטִים בְּחֶסְרוֹנוֹת הָאָדָם, בָּאִים לִידֵי שִׂנְאָה, קִנְאָה וּמַחֲלֹקֶת. רַק שֶׁעַל פִּי רֹב יֵשׁ בָּאָדָם מִדּוֹת רָעוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים גַּם כֵּן, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִלְמֹד חַס וְשָׁלוֹם, מִמִּדּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וְצָרִיךְ לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִילוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִנָּצֵל תָּמִיד מִמַּחֲלֹקֶת וּמִשִּׂנְאָה וְקִנְאָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת עוֹשֶׂה כֶּתֶר יָקָר, מְשֻׁבָּץ בְּכַמָּה מִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' בְּסוֹף הַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" סִימָן ו': (שם, ב.)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי מִתְרַחֵק מִמַּחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס נוֹבְעִים מֵחֹסֶר דַּעַת. הַיְנוּ, הַמַּחֲלֹקֶת הַפּוֹרֶצֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם, הִיא מֵחֲמַת דַּעְתָּם שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, שֶׁאֵינָם מְבִינִים זֶה אֶת זֶה, וּבִגְלַל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים בֵּינֵיהֶם, וּבָאִים לָרִיב וּלְהִתְקוֹטֵט אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ. אַךְ מִי שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה יוֹתֵר, מֵבִין וּמַרְגִּישׁ שֶּׁכָּעַס וּמַחֲלֹקֶת מְכֹעָרִים בְּיוֹתֵר שֶּׁאֵין רָאוּי לְבַר דַּעַת לְהִתְנַהֵג כָּךְ וּמִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד. וּמְבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם, הֵן בִּגְלַל מָמוֹן, הֵן בִּגְלַל עִנְיָנִים אֲחֵרִים, צָרִיךְ לְוַתֵּר אִישׁ לַחֲבֵרוֹ חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ בֶּאֱמֶת, בִּכְדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַכַּעַס וּמִן הַמַּחֲלֹקֶת. וְעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת זוֹכִים לְדַעַת אֲמִתִּית, כִּי הַתּוֹרָה מְבִיאָה דַּעַת לָאָדָם הָעוֹסֵק בָּהּ בֶּאֱמֶת, לָכֵן, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, מִתְבַּטֶּלֶת הַמַּחֲלֹקֶת וּמִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כַּמְּבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן נ"ו, "כִּי שָׁלוֹם תָּלוּי בַּדַּעַת", וּבְוַדַּאי מִתְכַּוֵּן אַדְמוֹ"ר ז"ל לְדַעַת אֲמִתִּית, דַּעַת תּוֹרָה. גַּם עַל יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֵה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם דַּעַת אֲמִתִּית, וְהוּא מִתְרַחֵק מִן הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקְטַטוֹת: (שם, טו־טז.)

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים וְהַשּׂוֹנְאִים לַאָדָם, רְשָׁעִים הֵם, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם בַּמַּחֲלֹקֶת לְרָעָה, הַיְנוּ שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם בִּגְלַל שִׂנְאָה אוֹ קִנְאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים הֵם צַדִּיקִים, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם, מַמְתִּיקִים הֵם מֵעָלָיו אֶת הַדִּינִים הַקָּשִׁים. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, בְּטֵלִים מִמֶּנּוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְיִסּוּרִים. וְצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מִן הַטָּעוּת, וְשֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב כִּי מַחֲלֹקֶת הַצַּדִּיקִים הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, כְּדֵי שֶׁמַחֲלֹקֶת זוֹ לֹא תִּתְהַפֵּךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְמַחֲלֹקֶת הַסִּטְרָא אַחֳרָא: (שם, לב.)

עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת בָּאָה עֲנִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין זוֹכִים לִרְפוּאָה. אֲבָל עַל יְדֵי שָׁלוֹם בָּאוֹת רְפוּאָה וּפַרְנָסָה. עַל כֵּן יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מִמַחֲלֹקֶת וּלְחַפֵּשׂ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם: (שם, לג.)

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמַחֲלֹקֶת הִיא תַּאֲוָה כְּכָל הַתַּאֲווֹת. וְהָאָדָם הַמַּכְנִיעַ תַּאֲוָה זוֹ, זוֹכֶה שֶׁיֹּאמְרוּ הֲלָכוֹת בִּשְׁמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיְּדַבְּרוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת שֶׁהוּא אֲמָרָם. וְאָדָם זֶה זוֹכֶה לִשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הַיְנוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא כְּאִלּוּ לֹא מֵת, כִּי דֵּעוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת מִשְׁתַּיְּרוֹת לָנֶצַח: (שם, כז.)

עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ'. עַל כֵּן לִפְנֵי הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (וַיִּקְרָא יט, יח) כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה מִפִּיו, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִשָּׁלוֹם: (שם, כח.)