לא

אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁר' קַלְמָן נ"י הָיָה לוֹ עַזּוּת נֶגֶד הַכְּלָל וְנֶגֶד הַפְּרָט – וְאַתֶּם מַרְחִיקִים אוֹתוֹ הַרְחָקָה גְדוֹלָה עֲבוּר זֶה; הֲגַם שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ – אַךְ זֶה הָאֱמֶת הוּא מֵהַכַּת שֶׁאָמְרוּ אַל יִבָּרֵא, אֲבָל רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הֵם דָּנִים דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּלְפִי דַעְתִּי אֵין צְרִיכִין לְהַרְחִיקוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בְּפֵרוּשׁ: "אֵין זֶה מְלָאכָה לְהַרְחִיק אָדָם, זוֹהִי מְלָאכָה לְקָרֵב וּלְרוֹמֵם הָאָדָם", וְזֶה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל עַל הַצַּדִּיק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב שֶׁהִשְׁפִּיל אִישׁ אֶחָד: (שם, ס.)