לב

וְהֵם עוֹרְרוּ עָלַי וְעַל רַבִּי אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן, אֲנָשִׁים שֶׁיִּפְעֲלוּ אֶצְלֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ עֵסֶק זֶה עִם זֶה, וְשֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּיַחַד. אֲבָל הַכֹּל לֹא פָּעַל, רַק עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָּנוּ בַּעֲבוֹדַת ה׳ כְּמוֹ תָּמִיד. וְגַם בִּימֵי נִיסָן רָצִינוּ לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה׳, וְלֵילֵךְ בְּכָל יוֹם לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק לְבַלּוֹת שָׁם אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ וַעֲבוֹדַת ה׳ וְהִתְבּוֹדְדוּת, אֲבָל יָרֵאנוּ שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה הֲרִיסָה וּמַחֲלֹקֶת עָצוּם כְּשֶׁיִּתְוַדְּעוּ מִזֶּה, וְעַל כֵּן עָצַרְנוּ מִזֶּה. אֲבָל עָשִׂינוּ בַּעֲבוֹדַת ה׳ כְּמִקֶּדֶם וּכְמֵאָז. וְהִנֵּה כֵן הִגִּיעַ שַׁבַּת הַגָּדוֹל וִימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים. וְהָיָה לִי הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מֵהַתְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת ה׳ עִם אַנַ"שׁ, וּמֵהַלִּמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהִתְעוֹרְרוּת עִמָּהֶם, וּבִידִידוּת וְאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת עִמָּהֶם בְּיַחַד. וְהָיוּ בְּיַחַד הָרַב אַלְטֶר בֶּנְצִיּוֹן וְיַעֲקֹב זְאֵב וְרַבִּי יִצְחָק מֶענְדְּל וְרַבִּי לֵיבְּל, וְעוֹד הַרְבֵּה כֻּלָּם בְּיַחַד, וּמִזֶּה הָיָה לִי הֲנָאָה וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מֵהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין אַנַ"שׁ (שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר הָעִקָּר שֶׁתַּחֲזִיקוּ אֶתְכֶם בְּיַחַד וְתִהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים), וּמֵהַלִּמּוּד וְהַהִתְעוֹרְרוּת, וּמֵהַשִּׁירִים וְנִגּוּנִים וְרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה. וְגַם מֵהַמְּנִיעוֹת שֶׁלִּי בְּעַצְמָן הָיָה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן וְכִסּוּפִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַמְּנִיעָה בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין ״הַמְּנִיעוֹת״ נַעֲשֶׂה מֵהֵן ״נְעִימוּת״. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיָה לִי חַיּוּת גָּדוֹל וְחָזָק, כְּשֶׁזָּכִיתִי לְהִתְוַעֵד עִם אַנַ"שׁ וְלַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּלְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה קָשֶׁה וְחָזָק וּמַר מְאֹד לִסְבֹּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִיבוֹת, עַד אֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לְהָקִיא דָּם מֵחֲמַת יִסּוּרִים: (שם, קג.)