בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת 'זֻהֲמַת בִּלְעָם', וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם קְלִפַּת עֲוֹן פְּעוֹר שֶׁבָּא עַל יְדֵי שֶׁזָּנוּ אַחַר בְּנוֹת מוֹאָב[91]. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁל 'חַכְמֵי הַטֶּבַע', כְּמוֹ כֵן שְׁאָר הַדֵּעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁבָּשׁוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲוֹן פְּעוֹר עֲבוֹדָה זָרָה קִיא צֹאָה. וְכָל זֶה בָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף עַל יְדֵי קְלִפַּת בִּלְעָם יִמַּח שְׁמוֹ:
וְהַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹחֲמִים עֲדַיִן בְּכָל יוֹם בִּתְפִלָּתָם עִם בִּלְעָם הָרָשָׁע[92], לְבַעֵר וְלַעֲקֹר זֻהֲמָתוֹ הָרָעָה וְדֵעוֹתָיו הָרָעִים מִן הָעוֹלָם:
וְעַל יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם וּמְקַנְּאִים "קִנְאַת ה' צְבָאוֹת"[93] בִּבְחִינַת 'פִּנְחָס'[94], וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ מֵרַבָּם כְּלָל, רַק שֶׁהֵם מִתְחַכְּמִים וּמְבִינִים מִדַּעְתָּם מֵהָרְמָזִים שֶׁלּוֹ[95]. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה 'אוֹר הָאֱמֶת' בָּעוֹלָם, וְנִתְבַּטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַכֹּל לִתְשׁוּבָה: (ברכות השחר ה, צב-צג)
[91] "וישב ישראל בשיטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב (ע"י עצת בלעם. רש"י). וַתִּקְרֶאןָ לעם לזבחי אלוהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף ה' בישראל" (במדבר כה, א-ג).
[92] עיין חיי מוהר"ן רמד.
[93] מלכים-ב יט, לא.
[94] "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כלתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כה, יא).
[95] עיין סנהדרין פב ע"א.