הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים' בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"[603], וּמֹחוֹ הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת 'לֹבֶן הָעֶלְיוֹן' בְּחִינַת 'מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא'[604]. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְגַלֶּה הִיא אֱמֶת בָּרוּר זַךְ וְנָקִי בְּלִי שׁוּם סִיג וּפְסֹלֶת כְּלָל, בְּחִינַת "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף וְכוּ' מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"[605]:
וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמַכְנִיס בָּעוֹלָם רַמָּאוּת וְעַרְמוּמִיּוּת הַרְבֵּה, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּגְדוֹלִים וּמַנְהִיגִים וּמַכְנִיס בְּלִבָּם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה. וְאֵלּוּ הָרַמָּאוּת וְהַטָּעֻיּוֹת הַבָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:
וְעַל פִּי רֹב אוֹתָם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אַדְרַבָּא שָׁלוֹם לָהֶם. כִּי אֵין הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת כָּל כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב בִּשְׁלֵמוּת, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת:
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְדַמֶה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת וְעַל כֵּן גַּם הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מִבְּחִינַת זֶה הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר עֲדַיִן, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה גַּם כֵּן, עַל כֵּן צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, אֲזַי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מַנְהֶגֶת אֶת יִשְׂרָאֵל:
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לִמְצֹא הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב אֵיךְ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵת אֲסִיפַת הַצִּבּוּר אֶל הַמַּנְהִיג אֲזַי "הֶן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס"[606] וּמַמְשִׁיךְ לָהֶם ה' יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מֵימֵי הַתּוֹרָה לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן קֳדָשִׁים הַצְּמֵאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וְאָז לְפִי שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְנִסְתַּלֵּק קְצָת מֵהֶם בְּחִינַת הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הַבָּאִים מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לֵב הָאֶבֶן' וְנִכְנָע הַיֵּצֶר הָרָע קְצָת, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין לְבֵיתָם אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', בִּבְחִינַת "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן"[607], הַיְנוּ בְּעֵת הָאֲסִיפָה אֲזַי מְסַלְּקִין וְגוֹלְלִין קְצָת הַלֵּב הָאֶבֶן וּמַמְשִׁיכִין מֵימֵי הַבְּאֵר קְצָת, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ", וּכְעֵין שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם כֵּן[608]:
עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לִגְלֹל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר בְּנָקֵל כְּמוֹ שֶׁמֲּעֲבִיר הַפְּקָק מֵעַל הַצְּלוֹחִית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[609], וְהוּא יָכוֹל לַעֲזֹר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, וּלְהוֹצִיאָם בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּלְהָבִיאָם אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא מִבֵּית לָבָן אֶת רָחֵל וְלֵאָה וְכוּ' וּלְהוֹלִיד מֵהֶם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים: (מתנה ד, יג)